ידידות ארוכת שנים בין השופט גבריאל בך, ורעייתו רותי, לבין "בית שלום יפן"

ידידות עמוקה, מיוחדת וארוכת שנים נרקמה בין השופט גבריאל בך ורעייתו רותי לבין "בית שלום יפן".

השופט בך התוודע לקיומו של "בית שלום" לראשונה כאשר ייצג את ישראל בוועידת או"ם ביפן בשנת 1970 עת כיהן אז בתפקיד של פרקליט המדינה. דבר השתתפותו בוועידת האו"ם התפרסם בתקשורת היפנית. למחרת הגיעה לבית המלון שבו התארחו משתתפי הוועידה קבוצה קטנה של נציגי "בית שלום" וביקשו להיפגש עם גבריאל בך, או כפי שהם ביטאו זאת ביפנית - "גבליאלה בקה". הם שאלו אותו אם הוא מוכן להיפגש עם קבוצה של יפנים אוהדי ישראל ולדבר איתם. הוא הסכים ברצון. 

למחרת היום הם לקחו אותו לסיור באחת הכנסיות שלהם. הוא הניח שמדובר בשלוש או בארבע משפחות, אך לתדהמתו ציפו לו בכנסייה כמה מאות אנשים חייכניים וידידותיים, לבושים בבגדים בצבעי כחול ולבן, ששרו בהתרגשות, בעברית, את "התקווה", "ירושלים של זהב" ו"מעל פסגת הר הצופים". עם תום השירה ביקשו המארגנים מהשופט בך שיישא לפניהם דרשה. הוא סיפר להם בהתרגשות על ירושלים, שהינה המרכז הרוחני של כל הדתות.

השופט בך נפגש והתיידד עם מייסד "בית שלום יפן" האב טקג'י אוצוקי ורעייתו, שסיפר לו כיצד ייסד את הקהילה במנצ'וריה בשנות השלושים של המאה העשרים. השופט בך התרגש מאד מאהבת אנשי "בית שלום" לישראל, מהעובדה שרבים מהם דיברו עברית שוטפת והיו מעורים מאד על הקורה בארץ.

האב אוצוקי ורעייתו שאלו את גבריאל בך באשר לתוכניותיו אחרי הקונגרס, והוא סיפר להם שהוא רוצה לנסוע למקום התבודדות שקט, אהוב על היפנים. הוא רצה לחוות את האווירה האותנטית של יפן, והם המליצו על מקום שנקרא "אָמָאנוֹ הָשִידָָטֶה". משמעות השם היא "סולם אל הרקיע", והוא מרמז על סולם יעקב. הם הציעו לארגן עבורו את המסע וביקשו ממנו שבדרך לשם ידבר גם בכמה מקומות אחרים על ישראל ועל ירושלים. כאשר הסתיימה ועידת האו"ם נסע גבריאל בך ל"אָמָאנוֹ הָשִידָטֶה" ברכבת היוצאת בבוקר מקיוטו. והוא התרגש מאד לראות שלאורך כל הדרך, בכל תחנה, חיכה לו מישהו, מנופף בדגל ישראל, וב"אמאנו השדאטה" עמדו בתחנה שישים אנשים, שהגיעו מרחוק כדי לקבל את פניו.

לאורך השנים נרקמה ידידות עמוקה בין גבריאל ורותי בך לבין נציגי "בית שלום יפן" ובראשם קיוג'י צוג'יטה ורעייתו מריקו, וטקאו סאטו ורעייתו מסאקו, ועם מקוטו, כאשר ביתם של גבריאל ורותי בירושלים היה תמיד פתוח לרווחה עבורם.

גבריאל ורותי לא הפסידו שום הופעה של מקהלת ה"שחר", והתרגשו מאד לשמוע אותה שרה ברגישות שירים עבריים

בשנת 1997 ביקרו גבריאל ורותי בך במוזיאון השואה שהוקם בפוקוימה (ליד הירושימה). הם התבקשו לטעת בחצר המוזיאון עץ על שמם, ליד שיח השושנים שהובא מאמסטרדם, מגן ביתה של אנה פרנק, ונשתל שם, בחצר. עד היום, מוצב ליד עץ הדובדבן שלט המציין שהוא נשתל על ידי גבריאל ורותי בך

בשנת 2007 הוזמנו גבריאל ורותי בך לטקס חנוכת מוזיאון חדש לזכר השואה. באותו ביקור התבקש גבריאל בך להרצות לפני הקהילה בקְיוֹטוֹ. גבריאל ורותי לא הכינו עצמם לקבלת פנים עד כדי כך חמה ומרשימה. כאשר נכנסו לאולם קיבלו את פניהם כאלפיים איש, שפתחו בשירה אדירה של "הבאנו שלום עליכם" בעברית. מקהלה של שלוש מאות ילדים שרה לכבודם, וסרט על גבריאל בך, שנערך והוקרן בהפתעה גמורה, עוד הוסיף להתרגשות הרבה.

השופט גבריאל בך, היה אחד ממייסדי עמותת "ידידי בית שלום יפן", אותה הקים הנשיא יצחק נבון, ושימש עד פטירתו כחבר פעיל בוועד המנהל של העמותה.

לאחר פטירתו, הצטרפו במקומו ילדיו – אורלי בך ומיכאל בך, כחברים בוועד המנהל של העמותה, והם ממשיכים את הקשר המיוחד שנרקם לאורך השנים בין הוריהם לבין "בית שלום".

לאחר פטירתו של השופט בך, ארגנו מנהלי העמותה יחד עם אנשי "בית שלום יפן" ערב מרגש לזכרו באוניברסיטה העברית בירושלים, כאשר אנשי "בית שלום" נכחו בו באמצעות היוועדות חזותית, ומקהלת "השחר" בשיתוף עם מקהלת "אנקור" שרו שירים לזכרו.

לצפייה בסרטון המספר על הידידות ארוכת השנים שנרקמה בין גבריאל ורותי בך לבין "בית שלום יפן" לחץ על הקישור הבא - קהילת "בית שלום", יפן, ומקהלת "השחר" - על הקשר המיוחד עם השופט בך - במילים ובשירה - YouTube